אני תלמידת כתה י"ב, עכשיו אני ממש בדרך חזרה הביתה מהמתכונת בספרות ויום ראשון יש לי מבחן במתמטיקה, המון לחץ....אתם לא מבינים כמה חומר, אני בתקופה עמוסה מאוד,תקופה מבחנים או איך שלא תקראו לזה ואפשר לראות את זה על השקיות מתחת לעיניים שמצטרפות ללוק שלי כל בוקר.
דווקא עכשיו ולפני הבגרות המטורפת שהולכת להיות לי אני מתחילה להתרגש ולאהוב את החומר שאני לומדת, התיישבתי, הכנתי לי כוס קפה והתחלתי לקרוא ולפענח כמה שירים ויצירות. הרגשתי שאני באמת יכולה להבין את המשמעות שלהם ואת הכוונה של המשורר. יחד עם זאת, באות הדרישות, הידע המחייב, דחיסת המידע, הלחץ, וכמובן כל שאר המורים שיש להם את הדרישות שלהם שהופך את כל עניין הלמידה להרבה פחות נחמד. (לא כיף לחזור ממתכונת בספרות וישר להתחיל לפתור תרגילים במתמטיקה). כמות החומר שדחפתי לראש שלי בכח בימים האחרונים הזויה, למדתי בערך 10 שירים, 4 סיפורים "קצרים" רומאן ומחזה. על כל אחד מאלה צריך להתעמק ולדעת טוב טוב מה עומד מאחורי זה, באיזה אמצעים ספרותיים הדובר משתמש = וכו'. אני חושבת שללמוד דברים חדשים יכול להיות דבר הרבה יותר מעניין ממה שקורה בין קירות בית הספר, שללמוד זה מעבר לשבת בשיעור ולהקשיב למורה או לשבת ולחרוש למתכונת. מבחינתי בית ספר נותן לי כלים בסיסיים בחיים אבל בחוץ, יש הרבה לקחים, מידע, ותחומים שאפשר ללמוד מהעולם. לדוגמא, לפני כחודש הסתובבתי עם אחת החברות שלי בקניון, והיא נורא אוהבת ספרים לעומת זאת אותי ספרים פחות מעניינים, פעם אחרונה שפתחתי ספר מרצוני האישי (ולא בגלל שבית הספר מכריח אותי) היתה לפני המון זמן, היא שכנעה אותי לנסות למצוא לי ספר ואחד הדברים שמעניינים אותי ואני לא יודעת הוא בפסיכולוגיה, אז הסתכלתי קצת על הספרים בחנות, ומצאתי ספר מרתק שקוראים לו "הרשימה" שנכתב ע"י יובל אברמוביץ' וכבר שבועיים אני תקועה בעמוד 128 כי אני צריכה למלא משימה שניתנה לי בספר במהלך הקריאה ואין לי חמש דקות לעשות את זה (באמת!!), זאת רק דוגמא אחת, אפילו עצם פתיחת הבלוג הזה מגלה לי עולם ומלואו. מה שמאוד עצבן אותי כשלמדתי לספרות זה שכל הסיפורים הם פסימיים ואפורים, הרבה מוות, קדרות, כאילו אין טיפת אופטימיות בחיים, הרגשתי שזה ממש עצוב שזה מה שמאכילים בו את הנוער, אני מבינה ומקבלת את זה שלסיפורים האלה יש ערך והם קלאסיים וחשובים אבל איכשהו בכולם חייב להיות מישהו שהתאבד, שמת או נרצח או שיצור מצב רוח של קדרות בצורה כזו או אחרת אז בשלב מסויים פשוט שמתי את זה בצד.
עכשיו כשהסקתי קצת מסקנות הנה כמה טיפים שאני תמיד משתמשת בהם כשאני לומדת שאולי יעזרו גם לכם: +בלי יותר מדי הסחות דעת-פלאפונים, טלוויזיות. אני בדרך כלל סוגרת את הדלת ושמה את הפלאפון בטעינה. מדליקה מוסיקה במחשב ומשתדלת לא לדעת בו במהלך הלמידה +סיכומים סיכומים סיכומים- כמעט תמיד אני יושבת ומסכמת את מה שלמדתי במקצועות רבי מלל (הסטוריה, ספרות, אזרחות) ככה אני לומדת את העיקר ואת מה שבאמת חשוב ומסננת את מה שפחות, אם אני רוצה להרחיב עוד אני קוראת את מה שכתבתי בכיתה. תתפלאו אבל תוך כדי הכתיבה המון מידע נכנס לקרש +באמת להתרכז בחומר. כשאתם מקשיבים לעצמכם גם אם אתם לא אומרים את החומר בקול זה נכנס הרבה יותר טוב לראש. +לוויזואלים שמבינינו וגם לאלה שלא-להדגיש נקודות חשובות, להשתמש הרבה בצבעים ולכתוב באופן ברור ומסודר, לא לדחוף יותר מדי מידע לדף אחד אלא לכתוב באופן נקי ככה שזה יסתדר טוב ויהיה קריא. +לא ללמוד הכל ברגע האחרון ולתכנן טוב את הזמן. כשאתם לומדים אז להקדיש את כל הזמן שתוכנן ללמידה בשביל הלמידה ולא לדברים אחרים ומדי חצי שעה בערך לעשות הפסקת רענון של חמש דקות. +ללמוד לפי סדר הגיוני - כרונולוגי, מהקל אל הקשה, מהקשה לקל אבל שיהיה הגיון בסדר הלמידה. השתמשתי בזה גם במבחן, קודם עניתי על מה שחובה ואחר כך עניתי על הבחירה.
+יש אנשים שללמד ולהעביר את החומר לאנשים אחרים מאוד עוזר להם ולפעמים ללמוד עם חברים ממש עוזר להם, תנסו, יכול להיות שזה יהיה ממש טוב בשבילכם. +האינטרנט הוא מקור טוב ,אבל לפעמים יש בו הרבה דברים לא נכונים אז תסננו את מה שאתם לומדים אם אתם בונים על האינטרנט. +אחרון ואולי הכי חשוב-לקחת את זה הפרופורציות, לימודים זה חשוב וצריך להשקיע אבל יש חיים מחוץ לבית ספר וצאיך לקחת אותם בחשבון.
שיהיה לכם המון המון בהצלחה לא משנה אם אתם תלמידי תיכון, אוניברסיטה או שאתם סתם נכנסתם לפוסט הזה בטעות,
גיטל
